תעשיית ניפוח בקבוקים הידועה גם כתעשיית PET צריכה להשתמש באוויר דחוס איכותי ונקי השומר על טוהר גבוה של אוויר – בדיוק כאן נכנסים לתמונה מדחסי אוויר אבל – איך?
כשמדובר בציוד תעשייתי לאוויר דחוס למפעלים המייצרים בקבוקים (PET), גודל המדחס המתאים הוא עניין חשוב ביותר.
הסיבה לכך היא שדחיסה של אוויר דורשת הרבה אנרגיה. למעשה, ההוצאה העיקרית במהלך פעילות המפעל תהיה על צריכת חשמל ולא על האוויר הדחוס.
למשל – במידה והמפעל ישתמש בדגם של מדחס אוויר גדול מדי – יתבזבז הרבה יותר אנרגיה וכסף. לעומת זאת אם מדחס האוויר קטן מדי, הביצועים שלו ייפגעו, והסיכון הוא שלא יהיה מספיק אוויר בלחץ גבוה זמין כדי לענות על הדרישות המבוקשות.
יצרנים ובעלי מפעלים שונים בתעשייה בכל העולם מחפשים באופן מתמיד אחר פתרונות שונים ויעילים על מנת לחסוך בעלויות ייצור, שמירה על איכות התוצר וגם הגנה על איכות הסביבה – נושא משמעותי וחשוב בו הרבה מתחשבים.
אחד מהפתרונות המקובלים והנפוצים למפעלים רבים העוסקים בייצור הם המדחסים אשר מופעלים בעזרת אוויר דחוס וממירים כוח לאנרגיה קינטית על ידי דחיסה של אוויר. אחד הענפים אשר משתמשים במדחסים אלו הם תעשיית ניפוח הבקבוקים הידוע בתעשייה כ-PET (Polyethylene terephthalate=). בתעשייה זו יש צורך להשתמש באוויר דחוס איכותי אשר שומר על טוהר גבוה של אוויר ומיועד לניפוח הבקבוקים השונים.
אז מה הקשר בין התעשייה הזו לבין מדחסים? בכתבה הבאה ננסה להסביר את המשמעות ומדוע כדאי ליצרנים השונים להשתמש במדחסים מסוג מסוים עבור ניפוח בקבוקים.
בואו נחזור אחורה בזמן… מה זה PET?
בקבוק ה-PET הראשון הומצא בשנת 1973 על ידי נתניאל ווית’ שרשם פטנט בתחום. בקבוקים אלו הם בעצם מכלים חלולים המיועדים להיות כלי קיבול לנוזל כלשהו על פי רוב. בקבוקים אלו יועדו לשימוש חד פעמי ואילו עם הזמן גבר הרצון לשמור על איכות הסביבה ולכן הוחלט למחזר בקבוקים אלו על מנת למנוע מהם להגיע למקומות לא נחוצים.
תעשיית הפלסטיק העולמית היא אחת המובילות והידועות ביותר, בישראל נחשבת תעשייה זו לאחת מתוך שבע התעשיות המסורתיות שבהן: מזון, טקסטיל, עץ, נייר, כימיקלים ומתכת.
בתעשייה המייצרת בקבוקי פלסטיק (למשקאות, תרופות, חלב ועוד) קיימות לרוב שתי שיטות דפוס בסיסיות. בסופו של כל תהליך מגיע הגוף ההופך לכלי קיבול לנקודת ניפוח אשר תעצב אותו לצורתו הסופית. לכן ישנה חשיבות מרובה בתעשייה זו להשתמש באוויר נקי אשר לא יזהם את הגוף המנופח מכיוון שלאחר הניפוח וסיום שלב זה יועברו המכלים למילוי המוצר/משקה/החומר המיועד.
איך קובעים את גודל המדחס הנכון? התשובה היא לחץ וזרימה
לחץ פירושו כמות הכוח הדרושה לביצוע משימה מסוימת בכל נקודת זמן נתונה. לחץ זה נמדד בפאונד לאינץ’ מרובע (psi) או בר (מדד מטרי של לחץ). בדרך כלל נדרשים 6-7 בר כדי להפעיל את רוב ציוד האוויר הדחוס. עבור מכונות PET תעשייתיות במפעל לייצור בקבוקים דרוש לחץ רב. 28 בר היא דרישת ניפוח נפוצה של בקבוקים, אם כי טווח לחץ הנשיפה יכול לנוע מ-18 בר ועד ל-40 בר.
בדרך כלל, רצוי לשמור על הלחץ נמוך ככל האפשר כדי לשמור על הוצאות האנרגיה לאורך זמן. לדוגמה, ניתן להפחית את צריכת האנרגיה ב-8 אחוזים אם משתמשים ב-6 בר במקום 7 בר עבור יישום כזה. זה אומר שבר אחד פחות של לחץ יכול לעשות הבדל גדול מאוד בחשבון החשמל וכתוצאה מכך בהוצאות השוטפות.
כיצד תעשיית ה-PET קשורה לאיכות הסביבה? או יותר נכון לשמירתה…
כיום בקבוקי PET מוכרים בעולם כחומר אריזה בטוח הניתן למיחזור (בהשוואה לפחיות אלומיניום ובקבוקי זכוכית). כאשר מודדים למשל פליטת גזי חממה – למיכלי PET יש את המדדים הטובים ביותר. כדי להסביר את זה בצורה ברורה יותר – בכדי לייצר בקבוק PET, נדרש 70% פחות של שימוש ב-CO2 לעומת בקבוק זכוכית ואם בוחנים את כל מחזור החיים של המוצרים (כולל המיחזור שלהם) יש שימוש נמוך של 90% בצריכת CO2 בייצור לעומת בקבוק זכוכית.
אז למה כדאי לבחור במדחס אוויר ללא שמן לניפוח בקבוקים?
מדחסי אוויר ללא שמן מבטיחים אוויר נקי ובטוח לייצור מוצרי קצה איכותיים, בעיקר בתעשיית ניפוח בקבוקים (PET) שצריכים להקפיד מאוד על נושא זה. היצרן המוביל בעולם בתחום אוויר דחוס – חברת Atlas Copco השוודית, ייצרה את מדחס ZD הייחודי לתחום זה. המדחס הזה הוא חסכוני ביותר באנרגיה ומכיוון שאין בו שימוש בשמן אין צורך להחליף מסנני אוויר יקרים. יתרון נוסף של מדחס זה הוא חוסר הצורך במייבש חיצוני בלחץ גבוה.
כמו שציינו חברות רבות מחפשות אחר דרכים שונות ויעילות לשמור על איכות הסביבה ולהפחית את הנזקים הנוצרים בתהליכי ייצור שונים. המדחסים של חברת Atlas Copco לדוגמא מאפשרים להפחית את ההשפעות על הנזק הסביבתי הנוצרות במפעלים שונים (“environmental footprint”) עד ל-30%.
לסיכום, שימוש במדחסי אוויר ללא שמן בתעשיית ניפוח הבקבוקים היא מהלך הכרחי שמייעל ומוביל לתוצאות טובות יותר – גם לתוצר הסופי וגם לאיכות הסביבה.
